בית גוברין-מרשה: המלכה התת-קרקעית של שפלת יהודה

בית גוברין היא מקום שבו ההיסטוריה חצובה ממש בתוך הסלע. זהו סיפור מרתק על עיר ששכנה על צומת דרכים מרכזי בארץ ישראל, ועל מפגש תרבויות עשיר בין יהודים, הלניסטים, רומאים וביזנטים.

מערת הקולומבריום (חנייה א')

נפתח את הסיור במערה מרשימה ששימשה בעבר לגידול יונים ("קולומבה" בלטינית). נרד אל בטן האדמה, נגלה כ-2,000 כוכים החצובים בקירות, ונבין לאיזו מטרה גודלו כאן היונים בהיקף כה אדיר (בתל מרשה לבדו נחשפו כ-85 מערות קולומבריום!).

המערה הצידונית (חנייה ב')

ניסע ברכבים הפרטיים ונמשיך אל "מערת אפולופנס", הנקראת על שם ראש קהילת הצידונים במרשה. בתקופה ההלניסטית רווח באזור מנהג קבורה ייחודי במערות כוכים, המעוטרות בחזיתות דמויות מקדש. הכתובות וציורי הקיר המרהיבים שנחשפו במערה שופכים אור על האמנות, המיתולוגיה והפסיפס האתני של תושבי המקום — אדומים, צידונים ויוונים — ואף מזהים בוודאות את האתר עם מרשה המקראית.

מערות הפעמון וכנסיית סנט אנה (חנייה ד')

בדרכנו למערות הפעמון נתרשם משרידי כנסיית סנט אנה (על שם מרים, אם ישו) ונשמע על גלגוליה השונים. בהגעתנו, נתרשם מהמערות הענקיות שנחצבו בידי אדם בתקופות הביזנטית והערבית הקדומה כדי לספק אבני בנייה לערי המישור. כיום, הודות ליופיין ולאקוסטיקה המושלמת שלהן, המערות מארחות תערוכות ומופעים — ואנו ננצל את ההד המופלא לשירה משותפת של "עושה שלום במרומיו".

האמפיתיאטרון הרומי

את סיורנו נחתום בצידו השני של הגן הלאומי. נבקר באמפיתיאטרון הרומי, נלמד על ההבדל בין תיאטרון לאמפיתיאטרון, ונחזור בזמן אל ימי קרבות הגלדיאטורים וחיות הטרף. נבחן מקרוב את הסורג שבמרכז הארנה, ממנו פרצו חיות הטרף אל הזירה הסוערת.